מאת נתן אודנהיימר

פרשת קרקעות הכנסייה כוללת אלמנטים רבים שלא הצלחנו להכניס לפרק. את כל אלו כללנו כאן.

הפרשה הנוכחית:

כמה שבועות אחרי שסיימנו לעבוד על הכתבה, העיתונאי רביב דרוקר העלה השערות חדשות בנוגע למעורבים בעסקאות.

רביב דרוקר טוען שיש קשר בין היזמים אשר קנו את קרקעות הכנסייה, או לפחות חלקים נרחבים ממנה, לבין מקורבים למפלגת הבית היהודי, ורמז כי השרה איילת שקד מנסה, או ניסתה, להתערב בעניין. הניסוח בו הוא בחר היה ״האקטיביות״ המפתיעה של משרד המשפטים בנושא. העניין משך כותרות גם בעיתונים אחרים, אבל לא ברור האם זו ספוקלציה או האשמה שיש בה משהו.

אליבא דערוץ עשר:

משרד המשפטים החל לנהל משא ומתן עם קבוצת היזמים שרכשו מהכנסייה היוונית-אורתודוכסית מאות דונמים במרכז ירושלים, וזאת על אף שהקרן הקיימת לישראל, שלה הזכויות על השטח, הודיעה כי מדובר בספסרי קרקעות ושאין בכוונתה לדון עימם. מדובר במקרה חריג במיוחד, שכן משרד המשפטים אינו נוהג לקחת חלק במגעים שכאלו, ובתחילת הדרך אף נקט עמדה לפיה אין צורך שהמדינה תיקח אחריות על המקרה, וכי זו "בעיה של הדיירים". גורמים בליכוד ובממשלה טענו כי הסיבה להתערבות המשרד נתונה בקשריהם של היזמים למפלגת הבית היהודי.

נקודה מעניינת אחת מהצהרת קק״ל כאן היא שגם שלמה דרעי נחשב על פי ההגדרה הזו כ״ספסר דירות״ — למרות שהעסקאות שעשה אינן נוגעות לקרקעות הכנסייה היוונית אורתודוקסית, אלא לכנסייה הקתולית — והוא סגן יו״ר קק״ל. ואם כבר במומו דרעי עסקינן, אמא שלי למדה לאיזה רגע עם אישתו הראשונה, יונה דרעי, ואמרה שהיא מקסימה ושהיתה מספרת סיפורים קורעים מצחוק ומלאי חיבה על משפחת דרעי.

יונה אשר הגיעה לארץ מדנמרק, פגשה את מומו דרעי בזמן שלמדו משפטים יחד בבר אילן, עמדה לצד האחים בזמן שאריה דרעי נשפט על שוחד, אבל מתישהו היחסים בינה לבין מומו התערערו, הם התגרשו והוא התחתן מחדש עם מתורגמנית ממקסיקו.  לפני כשלוש שנים יונה דרעי שכרה חברת חקירות פרטית בזמן שהיו בהליכי גירושין. החוקרים הפרטיים ככל הנראה עלו על קשר בעייתי בין שלמה דרעי לבין המילארדר האוסטרי מרתין שלאף וחברות קש בגיברלטר. שלאף מקורב גם לליברמן, אריה דרעי ודב ויסגלס שדווח כי השתתפו באירוע שלו; שלאף גם היה אחד המשקיעים העיקריים בקזינו ביריחו, נחשד בשוחד לראש הממשלה אריאל שרון ולא נכנס לארץ במשך יותר מעשור מחשש שיחקר במשטרה.

בכל מקרה, מומו דרעי הוא איש מעניין. בעוד אחיו הלכו ללמוד בישיבות חרדיות, הוא נשלח לישיבות של הציונות הדתית, עשה צבא, ולמד אצל הרב דב ליאור אשר כיהן כרב הראשי של חברון וקרית ארבע. ליאור הוא אחד מבכירי רבני הציונות הדתית אך גם נחשד בהסתה לאלימות מספר פעמים. מומו, בשונה מהאחים שלו, איננו חרדי, למד משפטים ועובד כעורך דין ויזם עיסקי. הוא מאוד קרוב לאחיו הגדול ויש הטוענים שהפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר בפוליטיקה הישראלית.

אריה דרעי ואחיו שלמה הם כמו אדם אחד, כמו גוף ונשמה,״ אומרים בש"ס. “החיבור ביניהם הוא לא מעצם היותם אחים לא מפני שהם קרובים. קשה לדעת היום אם הם מזיקים זה לזה אבל הם קרובים מאוד, בש"ס כולם יודעים שהקשר ביניהם חזק.

בשנים האחרונות, אריה ומומו דרעי נחקרו בנוגע למספר פרשיות פליליות בתחומי היזמות והנדל״ן, לא רק בנושא קרקעות כנסייה אלא גם בנוגע לבנייה של אלפי יחידות דיור בסמוך לעין כרם.

מה עם חוק עזריה?

כשצילמנו את הפרק, חברת הכנסת רחל עזריה עזבה את הכנסת ורצה לראשות עיריית ירושלים. מאז, היא הספיקה לחבור לזאב אלקין וככל הנראה היא שבה לפוליטקה הלאומית. הדיירים אשר חשים מאויימים על ידי ״כרישי הנדל״ן״ קיבלו ממנה הבטחה שתעלה את הצעת החוק שוב. בינתיים, זה נדחה משבוע לשבוע.

עוד נדבך של הסיפור הזה קשור לתפקיד של העירייה אשר ככל הנראה ידעה על העסקה ולא פעלה:

העירייה שמרה על הסוד גם מקק"ל מחליפת מכתבים שצורפה לעתירה שהוגשה החודש לבית המשפט, עולה כי לעיריית ירושלים נודע על העסקה בספטמבר 2016. עם זאת, קבוצת היזמים ביקשה מאנשי העירייה לשמור על כך בסוד וטענה במכתביה כי פרסום העסקה עלול לגרום לנזקים "לרוכשים ויתכן אף לחוכרי המשנה". גורמים בקק"ל, שאמורה לדאוג לאינטרס של תושבי השכונות ביום שיעברו לידי היזמים, טוענים כי עיריית ירושלים כלל לא עדכנה אותם על העסקה.

הרקע לפרשה והעוקץ הכי מטורף שהיה בירושלים בשנים האחרונות:

במאה התשע עשרה האימפריה העות׳מאנית שלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון וכמובן בירושלים. אלא שכבר בתחילת המאה התבהרה התמונה: מעצמות אירופה מתחזקות והאימפריה המוסלמית מתחילה להתערער. הסולטן והעוזרים שלו באיסטנבול מחליטים על שינויים ורפורמות בחינוך, צבא, בירוקרטיה, זכויות תושבים והתהליכים האלו — בעד ונגד הרפורמות — ממשיכים כמעט עד לנפילת האימפריה.

כתוצאה מהרפורמות, מתאפשר ללא-מוסלמים לרכוש אדמות באזור ירושלים, והכנסיות הנוצריות של ירושלים אשר מתחילות לקנות קרקעות מבעלי האדמות הערבים של הסביבה. זה היה לפני ששטחי העיר התרחבו מחוץ לחומות והקרקעות האלו היו חקלאיות ולא יקרות במיוחד. הכנסייה היוונית-אורתודוקסית עשתה שופינג נרחב במיוחד והפכה להיות בעלת הקרקעות הגדולה ביותר בירושלים באותה תקופה.

הכנסיות התפרנסו באותה העת בעיקר מתרומות ועולים לרגל. לאחר מלחמת העולם הראשונה העולים לרגל והתרומות הדלדלו והכנסיות מצאו את עצמן במשבר כלכלי והתחילו למכור אדמות. כמו שחנה בנדקובסקי מספרת בפרק, חלק מהקונים היו ערביי האזור אשר בנו בתים פרטיים, וחלק מהקונים היו הקרן הקיימת לישראל וחברת הכשרת הישוב. למעשה, במידה רבה המשבר הכלכלי של הכנסיות הוא מה שאיפשר לתנועה הציונית לבסס את האחיזה שלה בירושלים.

התחזקות התנועה הציונית איים על ערביי הסביבה והם לחצו על הכנסיות שלא למכור יותר אדמות ליהודים ציונים. הכנסיות הירושלמיות מצאו את עצמן, ולא בפעם האחרונה, במצב מורכב. מצד אחד, הן רצו לנהל את הנדל״ן שלהן באופן רווחי ככל האפשר שכן השליטה בקרקעות היוותה מקור ההכנסה העיקרי אם לא הבלעדי של המוסד הדתי. מצד שני הן היו נתונות ללחצים פוליטיים כבדים.

הם מצאו דרך לעקוף את הפלונטר וזו הסיבה שעד היום אנחנו מתעסקים בזה.

במקום למכור, הכנסיות השכירו את הקרקעות לטווחים ארוכים, לרוב לתקופות של 99 שנים.

אחרי קום המדינה, מדינת ישראל החכירה שטחים נרחבים מאוד לתקופה של 99 שנים. כמו שנאווה בת צו״ר אומרת בפרק, כבר אז היו מי שאמרו שזה עלול להיות בעייתי. הבעיותיות נובעת מכך שעל פי ההסכמים עם תום תקופת החכירה הקרקע חוזרת לבעלים המקוריים עם כל מה שעליה. הציפייה של מי שקנה בית על שטח ששייך לכנסייה היתה שהמדינה דרך קק״ל תדאג להאריך את החכירה או לקנות את השטחים לצמיתות. זו למעשה היתה האחריות המרכזית של קק״ל אחרי הקמת המדינה.

מי שמעוניין לקרוא עוד, מוזמן לכתבת ׳הארץ׳ כאן.

קק״ל הוא גוף אשר סיבת קיומו לתועלת הציבור ב-2018 לא ברורה. הקרן הוקמה כדי לרכוש אדמות לטובת התנועה הציונית. משיש מדינה, לא ברור למה הקרן הקיימת קיימת.

בשנים האחרנות השאלה הזו עלתה שוב ושוב בשל מבול השחיתויות אשר יוצאות לאור. תחקיר וויינט מ-2017 הראה שעובדים בקרן משתמשים בכספים כדי ללכת למסעדות יוקרה. רביב דרוקר כתב בהארץ כי קק״ל ״הארגון המושחת והרקוב ביותר שבו נתקלתי״  וחשף מספר רב של בזבוזי כספים, תשלומים על דברים שלא ברור על מה שולמו, ושאחרי שהמחדל נחשף — הכסף לא חזר לקק״ל. כמו כן, כל פעם שקק״ל היתה תחת זכוכית מגדלת, והממשלה או הכנסת ניסו להפוך את קק״ל לגוף שקוף יותר אשר ההתנהלות שלו תיקנית, הם הצליחו להתחמק. דרוקר רמז לכך שליכולת ההתחמקות של קק״ל יש קשר לכך שהיא נותנת כספים לכל המפלגות: הליכוד, העבודה, ישראל ביתנו, הבית היהודי ואפילו מרצ. יש שם כל כך הרבה סיפורים מטונפים שקשה לבחור. בעין השבעית רמזו שיו״ר קק״ל דיבר עם מפקד תחנת גלי צה״ל  וזה הורה לעיתונאים של התחנה שלא לחקור יותר שחיתות בקק״ל. למעשה כמעט כל שנה, לרוב יותר מפעם בשנה, צצה פרשת בזבוזים או שחיתות חדשה בקק״ל.

אולי הסיבה היחידה שהיתה יכולה להצדיק את הקיום של קק״ל היא כדי לעשות עסקאות קרקעות אשר המדינה לא יכולה לעשות באופן ישיר, כמו למשל לקנות אדמות מהכנסיות. אלא שהם לא עשו זאת. ניר חסון מספר בפרק שהתירוץ שלהם הוא שהם נכוו בפרשיית שנת 2000.

פרשת שנת 2000

בשנת 2000 שני עסקנים — בנו זוסמן ויעקב רבינוביץ׳ פנו לקק״ל ולמדינה והציעו לתווך עסקאות ענק עם הכנסייה. המדינה וקק״ל בטחו בעסקנים מפני שכמה שנים קודם לכן אותם עסקנים הוציאו לפועל עסקת קרקעות ליד בית שמש. מה שקרה בפועל במהלך העסקה הזו לא לגמרי ברור עד היום.

שיא הפרשה התרחש ביום שישי בצהריים בבית הפטריארך היווני-אורתודוקסי. העסקנים הביאו את נציגי המדינה וקק״ל, לא הרבה לפני כניסת שבת ולחצו עליהם לסגור את העסקה. נציגי המדינה היו כל כך להוטים לחתום שהם לא בדקו בידיוק מה הולך. לאחר האירוע התברר שנציגי המדינה ראו הסכם לא חתום, העסקנים עלו לחדר הפטריארך אבל מפני שהפטריארך היה חולה מאוד, למעשה גוסס, הורו לנציגי המדינה שלא לעלות גם כן כדי לא להכביד עליו.

אחר כך העסקנים חזרו עם ההסכם חתום ונציגי המדינה הוזמנו לעלות ולראות את הפטריארך. הם עלו, וברכו אותו על העסקה.  אלא שלפטריארך אשר היה על ערש דווי ועשה דיאלזיה כמעט כל יום, נאמר שהגיעו כמה יהודים כדי לאחל לו רפואה שלמה. הוא אמר להם תודה רבה, בלי לדעת שהם חושבים שהם עשו עסקאת ענק.

לאחר ״העסקה״ הכנסייה פנתה לבית המשפט ולאחר הליך משפטי ארוך נקבע שהיתה הונאה והקרקעות נשארו בבעלות הכנסייה.

נשארו המון סימני שאלה סביב הסיפור הזה. לא ברור האם יעקב וינרוט ידע שזו תרמית, ולפעמים לא ברור גם מי רימה את מי בסוף.

אחד התחקירים המרתקים על הפרשה מאת יהודה יפרח מנסה להתחקות גם על פרטי הפרשה הזו, ובאופן כללי על יחסי ה״תן וקח״ שיש למדינה עם הכנסיה: על מנת למנת פטריארך, הסינוד הקדוש, הועדה הממנה של הפטריאריכה צריכה לקבל גיבוי למינוי מהרשות הפלסטינית, הממשלה הירדנית ומישראל. יפרח טוען שיש קשר ישיר בין העמדות של הפטריארך בנוגע למכירת קרקעות לישראל ובין היכולת שלו לקבל גיבוי למינוי.

בשנת 2005 התרחשה פרשה מעניינת נוספת. התגלה שהכנסייה מכרה נכסים בשער יפו לעמותת ״עטרת כהנים״ אשר מטרתה לייהד את העיר העתיקה ומזרח ירושלים. לכאורה, בעקבות מכירת נכסים אלו הסינוד הקדוש הדיח את הפטריארך המכהן ומינה במקומו פטריארך אחר. שליט-האב המודח טען שנעשתה קנוניה כנגדו ולא היה מוכן לעזוב את החדר שלו במגדל. במשך שנים ארוכות הוא קיבל מזון בסלסלה שמשך בחבל מחלון חדרו. ניר חסון, המתעד המוצלח והעקבי ביותר של הפרשות האלו כתב על כך כאן.

ובשנת 2006 יצא סרט דוקומנטרי על הפטריארך בצריח וזכה בפסטיבל דוקאביב. אפשר לראות כתבה המציגה את הסרט בסרטון היו טיוב הזה:

מעבר למה שמסופר בפרק, אפשר לקרוא אצל ניר חסון (הוא מופיע הרבה בהקשר הזה).

מאוחרי הקלעים של מדינת ירושלים

פרשת קרקעות הכנסייה הוא סיפור מסובך ומבלבל. בחרנו בו לפרק הפיילוט של ״הכתבה החודשית״ בגלל שרצינו לבחון האם אנחנו מסוגלים לספר סיפור מורכב ועדיין לשמור על העניין והקשב של הצופים. הסיבה שבחנו בכלל את הנושא היא כי אחד מהאנשים המעורבים בחברות היזמות אשר קנו את הקרקעות חסם לתומר את היציאה מהחנייה וכשתומר ביקש ממנו לזוז עשה לו אצבע משולשת. תומר רחרח קצת ומצא שהאיש מעורב בכמה נסיונות לנשל דיירים מבוגרים מהדירות שלהם. לא הצלחנו לגעת בנושא הנישול הספציפי הזה בפרק, אבל זה מה שזרק אותנו פנימה לטינופת הזו של אינטרסים כלכליים, פוליטיים, שחיתות, ומעט מאוד, אם בכלל, דאגה לרווחת העיר ותושביה.

תגובת עו״ד שלמה דרעי

בשביעי בנובמבר פנינו למשרד עו״ד של שלמה דרעי בבקשה לראיון או תגובה. כבר למחרת, קיבלנו תגובה מעו״ד יואב מרקוס בשם שלמה דרעי.

עיקרי הדברים הם:

1) עו״ד דרעי לא מוכן להתראיין

2) עו״ד דרעי מבקש להבהיר כי העסקאות עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית ואלו עם הכנסייה הקתולית שונות אחת מהשניה באופן מהותי, וכי הוא היה קשור לראשונה ולא לשניה

3) עו״ד דרעי ״לא משתתף בישיבות ההנהלה המתקיימות בקק"ל בנושא החכירה מהפטריארך.

זאת, כדי למנוע כל טענה בדבר ניגוד עניינים, על אף שמדובר בעסקה שונה באופן מהותי מהעסקה בה היה מעורב, ולכן אין בה ניגוד עניינים בפועל.״

ההתכתבות המלאה

November 07, 2018 3:56 PM

דני,

בהמשך לשיחת הטלפון שלנו אני מצרף מספר שאלות לתגובת עו״ד שלמה דרעי. חשוב לי לציין שהכתבה מאוזנת, מרואיינים מציגים מספר צדדים של הסיפור.

כמו כן, אם עו״ד דרעי יהיה מעוניין להתראיין כדי לספק לנו פרטים נוספים או פרספקטיבה שונה של הסיפור אנחנו נשמח להזדמנות הזו.

1. מדוע בזמן היותך בתפקיד ציבורי כסגן יושב ראש קק״ל היית מעורב בעסקאת נדל״ן עם הכנסייה הקתולית אשר משמעות העסקה היא סיכון בעלות דיירי גן רחביה על הדירות שלהם?

2. האם בתור סגן יו״ר קקל לא ראוי יותר בעינך לשרת את הציבור מאשר לדאוג לעסקה רווחית פרטית?

3. חלק מהדיירים בגן רחביה טוענים ששליחים רישמיים ולא רישמיים של חברת עזרת הלוויים בה היית שותף מנסים לנשל אותם מהדירות שלהם או לקנות מהם את הדירות במחירים מגוחכים. איך זה גורם לך להרגיש בנוגע לחלק שלך באירועים?

4. מדוע מכרת את החלק שלך בגן רחביה, באיזה סכום, למי ומדוע?

5. האם בתור סגן יו״ר קק״ל השתדלת להגיע להסכמים עם הכנסייה היוונית אורתודוקסית בנוגע לקרקעות רחביה, טלביה, ניות, גבעת אורנים וכו׳? אם כן, היכן דברים נתקעו, ואם לא מדוע, במיוחד בהתחשב בכך שברור מעסקאת הנדל״ן בגן רחביה שהיית ער לנושא?

6. האם אתה מכיר באופן אישי והאם היו לך קשרים אם אחד או יותר מהקונים בעסקאות עם הכנסיייה היוונית אורתודוקסית?

7. מה הפתרון הנחוץ לדעתך למצוקת הדיירים?

תודה רבה!

נתן

Nov 8, 2018, 4:57 PM

שלום רב,

בשם מרשי, מר שלמה דרעי, הריני להשיב לפנייתך כדלקמן:

מרשי אינו נוהג להתראיין ואף במקרה שלך, הוא אינו מעוניין בכך (שום דבר אישי כמובן).

מרשי מבקש להקדים ולומר, כי אין ולא היה שום ניגוד עניינים בין פעילותו כסגן יו"ר קק"ל בהתנדבות מלאה, וללא כל שכר, בכל הקשור לעסקת הפטריארך היווני לבין עסקיו הפרטים, כפי שיפורט להלן.

עוד יצוין, כי קיים בילבול בפנייתך (אשר חוזר ועולה עם הרבה עיתונים ואחרים שעסקו בעניין).

מדובר בשני מתחמים ועסקאות שונים, אשר אינם קשורים אחד לשני.

המתחם הראשון (המכונה – עסקת הפטריארך), קרקעות  בשטח של כ 500 דונם במרכז העיר, בבעלות הכנסייה היוונית האורתודוקסית שהחכירה למדינה באמצעות קק"ל לתקופה של 100 שנים ועוד אופציה של 100 שנים.

שטחים אלו הוחכרו, על ידי המדינה-רשות מקרקעי ישראל, בחכירת משנה לאלפי דיירים וגופים במרכז העיר ירושלים.

חוכרי משנה אלו, אשר תקופת החכירה שלהם תסתיים עוד עשרות שנים, מצויים באי ודאות לגבי המשך החכירה שלהם, ומרשי סבור, כי אכן קיים צורך ציבורי לפתור את הבעיה, וזאת בשל המעורבות של המדינה במתחם זה.

המתחם השני (גן רחביה), מדובר בעסקה פרטית, ללא שום מעורבות של המדינה ו/או של קק"ל, בחכירה פרטית של כ 60 יחידות דירות בלבד, שאינה קשורה בשום אופן לפטריארך היווני, וללא כל מעורבות של המדינה ולא של קק"ל. חכירה זו הנה ראשית וישירה מכנסיית האב העליון של אבות של נוטר דם דה ציון לדיירים בגן רחביה, ואשר תום תקופת החכירה שלהם היא בעוד כ 15 שנה.

אין ולא יכולה להיות כל השפעה לכל הסדר בין המדינה לבין הפטריארך של הכנסייה היוונית האורתודוקסית (עסקת הפטריארך), בנוגע לשטחים המוחכרים על ידי דיירי המשנה, שלגביה כאמור יש צורך ציבורי לפתרון דחוף, על 60 הדירות המוחכרות ישירות על ידי כנסיית האב העליון של אבות של נוטר דם דה ציון בגן רחביה, אשר כאמור החכירה באופן ישיר לדיירים בעסקה פרטית וללא כל מעורבות של המדינה.

עולה איפה, כי כל קישור בין שתי עסקאות החכירה הללו (עסקת הפטריארך שבה המדינה מעורבת לעומת גן רחביה שהנה עסקה פרטית), נובע במקרה הטוב מחוסר ידע ומתום לב, או לחילופין בכוונת זדון לבלבל ולשרבב את שמו של מרשי לעניין, אשר לא קשור אליו, ובכך לפגוע בו.  יודגש כי מרגע שהועמדו הדברים על דיוקם, מסתכן אותו האחד הגורם לבלבול בתביעת דיבה.

מרשי מבקש להבהיר כי לא יהסס להגיש תביעה אף נגדך ככל שתעשה כן.

בנוסף, אין כל חידוש בהזכרת שמו של מרשי בעניינים אלו מכיוון שהם כבר פורסמו, ועל כן, כל פרסום הנו רק לצורך השחרת שמו של מרשי.

למעלה מן הצורך יצוין, כי מרשי לא  מעורב בעסקת הפטריארך, לא מכיר את הקונים בעסקת הפטריארך, ולא קשור לעסקה.

בעניין גן רחביה, מרשי סבר שצריך כבר עכשיו לפנות לדיירים כדי להסדיר את החכירה העתידית שלהם, ובמקביל, לקדם כבר עתה, פרויקט של תמ"א 38 במבנים אלו, ובכך, למנוע את אי הוודאות של דיירים אלו.

לאחר שדעתו זו לא התקבלה, החליט מרשי למכור את מלוא מניות בחברה, והוא מזה מספר חודשים אינו מעורב בחברה.

למרות ההבהרה לעיל, שככל שתחליט בכל זאת לשרבב את שמו של מרשי בכתבה, אבקש לפרסם את התגובה במלואה.

בברכה,

יואב מרכוס, עו"ד

Nov 12, 2018, 11:26 AM

עו״ד מרכוס שלום רב,

ראשית תודה רבה על תשובתך הזריזה.

שנית, אני חושש שלא קראת היטב את השאלות ששלחתי לך בנוגע למרשך. אין בידינו בלבול בנוגע לשתי העסקאות הנידנות והכתבה שלנו מציינת זאת בריש גלי ואלא אם קראת את השאלות ששלחתי בחופזה אין סיבה שתתבלבל אתה בנוגע למה שאנחנו מציגים.

אם בכך מסתכמת התגובה שלך נפרסם אותה בשמחה.

אם יהיו לך הערות נוספות הן תתקבלנה בברכה ואם תרצה להסדיר בכל זאת ראיון עם מרשך, נשמח.

בידידות,

נתן

Nov 13, 2018, 11:32 AM

שלום רב,

מרשי מבקש להוסיף לתגובה שנשלחה אליך את העניין הבא:

מרשי לא משתתף בישיבות ההנהלה המתקיימות בקק"ל בנושא החכירה מהפטריארך.

זאת, כדי למנוע כל טענה בדבר ניגוד עניינים, על אף שמדובר בעסקה שונה באופן מהותי מהעסקה בה היה מעורב, ולכן אין בה ניגוד עניינים בפועל.

בברכה,

יואב מרכוס, עו"ד