תיירים מקומיים תמיד הולכים לאותם שלוש מקומות בחג המולד: כנסיית דורמציון, נוטרדאם ובית לחם. אבל זה קצת כמו להגיע לירושלים ולבקר רק בבית הכנסת הגדול, כשכולנו יודעים שהכי מעניין זה השטיבל שבפינה. אותו דבר עם כנסיות: יש עוד כל-כך הרבה מקומות מסקרנים עוד יותר שאולי עוד לא שמעתם עליהם.
–
אבל לפני כן, מה זה בכלל חג המולד, או כריסמס?
קרייסט-מס (כלומר המיסה של המשיח) הוא החג הנוצרי המוכר ביותר. האורות, עצי האשוח, המתנות בגרביים והסיפורים על סנטה קלאוס חדרו לתודעה של כולנו באמצעות המדיה והתאגידים הקפיטליסטים שמצאו תירוצים לחגוג עם סיילים ומבצעים.
אבל מה בכלל המשמעות המקורית של חג המולד?
על פי האמונה הנוצרית החג מציין את לידתו הראשונה של ישו בגוף פיזי. לידה זו מהווה את תחילתו של עידן חדש ומנקדת לתוכה את כל הנבואות התנכיות על בואו של משיח מזרע בית דויד שיגאל את העולם מחטא וייצור גשר בין אלוהים ובני האדם.
בכנסיות רבות ישנן בובות שעווה המשחזרות את רגע הלידה. התמונה שתתגלה לעיניכם תהיה של אבוס (כיכר בבית לחם), שם על פי הבשורות ישו נולד. מרים אוחזת בתינוק שקורן אור ולצידה בעלה יוסף שנמצא שם, הייתה בתולה והרתה מרוח הקודש.
פעמים רבות תראו שלוש דמויות נוספות – אחת מהן כהת עור. אלו הם שלושת חכמי קדם שעל פי המסופר בבשורה של מתי, הגיעו להזהיר את משפחתו של הרך הנולד שהורדוס מתכוון לרצוח את כל הילדים, ואכן המשפחה בורחת למצרים וחייו של ישוע ניצלים מטבח הילדים הגדול של הורדוס.
בנוסף, פעמים רבות תראו דמות של שה; זהו סימן לישו על שום סופו שעתיד הוא להקריב את עצמו על מנת לכפר על פשעי האנושות.
–
מתי חוגגים את חג המולד?
בואו נעשה סדר בבלגן.
החג נחוג ב25 בדצמבר, והמיסה תערך פעמים רבות בחצות עם תחילת היום. הכנסייה הקתולית, הפרוטסטנטית והיוונית אורתודוקסית מקיימות אותו ביום שאנחנו מכירים. שאר הכנסיות האורתודוקסיות (המזרחיות) מנהלות את לוח השנה הדתי על פי הלוח היוליאני, כך שיוצא שעל אף שהם חוגגים באותו תאריך, על פי לוח השנה שלנו, חג המולד שלהם נופל השנה ב7 לינואר.
אז קבלו ממני כמה המלצות אלטרנטיביות לחגיגת חג המולד – קתולי, פרוטסטנטי ומזרחי. בחרו את הנוסח המועדף עליכם!
הכנסייה הסורית-קתולית
כמעט לכל כנסייה מזרחית (אורתודוקסית) ישנה מקבילה קתולית שמתקיימת לצידה ומהווה מעיין אחות קטנה (או גדולה). להתפתחות של הכנסיות האלו יש קשר לפלישה הקולוניאלית של ארצות אירופה המזוהות עם הקתוליות אל אסיה ואפריקה, פלישה שיצרה מפגש בין הנצרות המזרחית והנצרות הקתולית שהוביל לצמיחה של ורסיה קתולית של כל אחת מהכנסיות המזרחיות. הכנסייה הסורית- קתולית למשל, נולדה ב1780.
הכנסייה נמצאת בתוך פונדק דרכים המשמש צליינים שבאים לירושלים. מסיבות היסטוריות, לכנסייה יש שלוחה גדולה בהודו ולכן תיירים הודים רבים שעולים לרגל לירושלים לנים במלון זה ופוקדים את הכנסייה.
הדבר המיוחד ביותר בנוגע לכנסייה זו היא שפת התפילה שלה (הליטורגיה), שנערכת בשפה הארמית. כן כן, ארמית שאתם מכירים מהגמרא. אם אתם תלמודיסטים, תוכלו לזהות פה ושם איזו מילה מן המיסה. הכנסיות הסוריות מתמודדות כיום עם משבר זהות רציני, כי יותר ממחצית מאוכלוסיית סוריה נמצאת מחוץ לגבולות המדינה, ואם נסנן מתוכם את הנוצרים – מדובר באחוזים אפילו גבוהים יותר. הכנסייה הסורית כבר מינתה בישוף בקנדה ושוקלת למנות אחד נוסף באוסטרליה. מצד אחד התפקיד שלה הוא ללכד סביבה את הקהילה הפצועה ומצד שני היא מוצאת את עצמה נאבקת על הקיום שלה אל מול אלטרנטיבות אחרות וזאת משום שבכל המדינות בהם נמצאים הפליטים ישנן כנסיות קתוליות אחרות שיכולות לספק שירותי דת למאמינים שרוצים להיטמע בחברה החדשה.
זהותם של הנוצרים בסוריה גם היא נקודה מעניינת. חלקם, בגלל הרדיפות שהם חווים מצד האסלאם, מזדהים כארמים, עם קדום שלטענתם עבר ‘ערביזציה’ עם הכיבוש אך חוזר לשורשיו.
למיסה של כנסייה זו תוכלו להצטרף ב25.12 ב10:00 בבוקר. התפילה תכלול שירים בארמית וטקס בו מדליקים אש ומסתובבים סביבה שלוש פעמים. שימו לב לתמונתו של הקדוש מיכאל מלקי, קדוש חדש שהוכר ב-2015 בידי האפיפיור, הכרה שמהווה הצהרה פוליטית משום הוא נרצח בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה.
הכנסייה מכונה סנט תומס וממוקמת בדרך שכם 86א ליד סמטת הכלדיים.
–
כנסיית המשיח- המגבילה הכי קרובה שתמצאו לבית חב”ד בקריסמס
אז קודם כל: מה זאת הקהילה הזאת?
כנסיית המשיח היא הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה במזרח התיכון ומאמיניה שייכים לזרם האנגליקני-אוונגליסטי. זרם זה משוייך למה שמכונה הlow church, כלומר הכנסיות שהתרחקו מהקתוליות ומהפולחן והריטואל שלה כמו מאש. (זאת בניגוד לhigh church, שלא התרחקה כל כך מהקתוליות ואף מכונה אנגלו-קתולית).
ב1840, ניצלו המעצמות האירופאיות את חולשת משילות השלטון העות׳מאני וחיפשו דריסת רגל בירושלים. עד לאותו הזמן לא הייתה כלל נוכחות פרוטסטנטית בירושלים ושתי המעצמות הפרוטסטנטיות הגדולות באירופה, פרוסיה ואנגליה חברו יחדיו כדי להקים בישופות פרוטסטנטית מקומית משותפת. באותה העת בעולם הפרוטסטנטי חלה תסיסה רוחנית ואמונה חדשה שגרסה שחזרתו של המשיח תלויה בכך שהיהודים ישובו למולדתם. גרסה זו הולידה תנועה שניתן לכנות ציונות-נוצרית. אחד ממנהיגי תנועה זו, הרוזן אנתוני אשלי, שהיה שותף בהקמת הבישופות ממש קרא ל”החזרתם של היהודים לארצם ולחסדו של האל”. הוא תמך בהרצל ויש האומרים שהקונסוליה הבריטית נפתחה בירושלים בגללו. תוכלו לקרוא עליו יותר במרכז המורשת שיהיה פתוח בכנסייה.
לצד האמונה בשיבת ציון, הולידה תנועה זו רצון להביא את האמונה בישו גם ליהודים ומיסיון החל לפעול בירושלים. למיסיון זה היה טוויסט בכך שאמונת היהודים בישו הוצגה כ”יהדות משיחית”, כלומר טענה שישו היהודי פנה קודם כל ליהודים ומהם דרש להאמין בו אך לא ביטל את שאר מצוות היהדות. יהודים משיחיים הם יהודים שנוהגים כיהודים אך מאמינים בישו. המשיחיים טוענים שתמיד התקיימו בתוך היהדות עוד לפני שהנצרות נפרדה ממנה ופנתה לשאר אומות העולם. המשיחיים החדשים הופיעו הן כנוצרים שטענו שהיו יהודים ונטמעו עם השנים בתוך כנסייה והן בקרב היהודים שיכלו עתה לקבל את אמונת ישו ולקבל גב מכנסייה שנתנה לגיטימציה לזהות זו.
ב1849 נחנכה כנסיית המשיח ומיקומה נבחר להיות מחוץ לרובע הנוצרי שהיה מזוהה עם העולם האורתודוקסי והקתולי ועם הפנים לרובע היהודי אליו היא פונה, אך לא בתוכו. לכן היא נמצאת מול מגדל דוד באזור המסחר והתיירות הבינלאומי כך שכל הבא בשערי העיר עובר דרכה.
בכנסיית המשיח פועלות שתי קהילות: קהילה אנגליקנית אוונגליסטית ולצידה הקהילה האחות, קהילה יהודית משיחית שטופחה בידי האנגליקניים. בקריסמס החל מהשעה 18:00 בערב תוכלו לפקוד את הכנסייה ולקבל יין חם ועוגיות, לסייר במרכז המורשת ולשמוע על הקהילה המשיחית ועל הציונות הנוצרית, ולשמוע מזמורי גוספל. בשעה 22:00 תחל מיסה של הקהילה האנגליקנית. היהודים המשיחיים לא חוגגים קריסמס אלא חגים יהודים ולכן לא יקיימו מיסה, אבל יהיו שם בשביל החשיפה של המבקרים היהודים שבאים להתרשם מהחג הנוצרי. קהל היעד של האירוע הוא אתם, וכמו חב”ד תהנו מקבלת פנים חמה על מנת לקרב אתכם לאמונה במשיח.
הכנסייה הקתולית דוברת העברית:
כן כן, שמעתם נכון, יש כנסייה קתולית דוברת עברית. המיסות במקום מתקיימות בעברית ומשום כך התפילה מזכירה את התפילה היהודית, ובאופן כללי תוכלו למצוא בקהילה זו יהודים רבים, ואף יהודים דתיים, וזאת משום שקהילה זו מהווה מעין גשר בין קתוליות ליהדות, אך לא מתוך מטרות מיסיון אלה מתוך מטרה לקדם שיח בין-דתי. האווירה פה תהיה מאוד שונה מכנסיית המשיח. איש לא מגיע עם ציפיות לנהל אתכם משא ומתן על האמונה שלכם, ובתפילה אף תהיה ברכה לאורחים היהודים שבאו לחגוג עם הקהילה ביום חגה. התפילה תלווה בגיטרה ונראית לפרקים קצת כמו תפילת קרליבך. האב רפיק נהרה ייתן דרשה בענייני דיומא ואחרי התפילה תכלו להנות מכיבוד קל באווירת קידוש, ואפילו עוגיות קריסמס כשרות שתוכלו לבקש מנזירה בשם רבקה, שדואגת כל שנה להכין אותן בשביל שומרי הכשרות שמגיעים למקום. ההיסטוריה של קהילה זו מרתקת אף היא אך נרחיב עליה בהזדמנות.
כיום הקהילה מונה שלוש קבוצות עיקריות:
- מהגרי עבודה- בעיקר פיליפינים, לא תראו אותם כי הם מקיימים מיסה נפרדת בטאגאלוג (שפה פיליפינית). 2. פליטים- בעיקר אריתראים, תוכלו לראות שם את האב גבריאל שמונה לא ממזמן בשביל לספק שירותים לקהילה הטיגרית הצומחת.
- ילידי הארץ- בשנות ה50 הגיעו לארץ משפחות מעורבבות בהם אחד מבני הזוג קתולי, או קתולים ילדי יהודים, בשנות התשעים הגיעו מבריה”מ ומזרח אירופה גל נוסף של קתולים זכאי חוק השבות, כמו כן חסידי אומות עולם שהגיעו לגור בארץ אף הם מרכיבים את קהילה זו. בנוסף ישנם בקהילה נזירים ונזירות שחיים בארץ ומדברים עברית, וערבים קתולים שחיו באזורים בהם עברית נהייתה שפתם העיקרית.
המיסה תתקיים ב24 בדצמבר בערב בשעה 19:00, כדאי להגיע בזמן כדי לתפוס מקום. יהיו אורחים רבים כי לקהילה יש לא מעט ידידים יהודים. למחרת ב16:00 יתקיים אירוע עם הילדים של הקהילה ובו יהיו פחות אורחים אך תוכלו לראות את הפליטים ומהגרי העבודה שבקהילה משום שילדיהם נמצאים בצהרונית ובקייטנות שהקהילה מפעילה.
הכנסייה ממוקמת ברחוב הרב קוק 10.
–
העיר הזאת מלאה בעשרות דברים לעשות בזמן הכריסטמס. ברור שאת חלקם הכרתם, אבל אנחנו בטוחים שרועי נתן לכם פרספקטיבה חדשה על הדברים ועל הכנסיות השונות. יאללה, צאו לשאוף קצת אווירת חג!
