החלטת בית המשפט לחייב את העירייה לבחון מחדש את מיזם החתונות באוויר הפתוח היא ניצחון לציבור הליברלי בעיר, אבל לפחות כשזה נוגע לקהילת הלהט"ב – השיוויון עדיין לא נראה באופק. לאחר ביטול אירוע הגאווה ברחוב עזה, הימנעות מהקמת האנדרטה לזכר שירה בנקי, ועם עתירה נוספת שעדיין לא הוכרעה, קשה להאמין שבקרוב נראה זוגות חד מיניים מתחתנים בירושלים בחסות העירייה.
מדובר כמובן בפסיקה משמחת עבור הציבור הליברלי בעיר, אך היא מחזירה את ההחלטה בנושא לידי העירייה – וסביר יותר להניח שבכיכר ספרא יחליטו לסגת מהמיזם לפני שיתחילו לקשט חופות עבור זוגות חד-מיניים. העתירה על מיזם החתונות הגיעה לאחר חודש בו המתיחות בין העירייה לקהילה הגאה הלכה ועלתה. רק לפני שבועיים עתר הבית הפתוח לבית המשפט המחוזי נגד עיריית ירושלים בטענה לאפליה תקציבית ולהפרת נוהל התמיכות, שנועד לוודא שרשויות מקומיות יעניקו תמיכה כלכלית למוסדות ציבור באופן שיוויוני, שקוף, ומותאם לאוכלוסייה המקומית. העתירה הוגשה לאחר שהעירייה הודיעה כי תעביר לבית הפתוח כמחצית מהסכום אותו דרשו – בלי לקיים אף דיון בנושא.
חיכוך נוסף בין העירייה לבית הפתוח התרחש סביב אירועי חודש הגאווה, שגם כך התקיימו השנה בכל הארץ במתכונת מצומצמת, אם בכלל, עקב מגבלות הקורונה. בבית הפתוח בחרו להפיק מדרחוב גאווה ספונטני ברחוב עזה – שממילא נסגר לתנועת כלי רכב בכל יום שישי במסגרת מיזם המדרחובים של העירייה. דווקא באותו השבוע, החליטה העירייה באופן מפתיע לפתוח את הרחוב – ללא הסבר, ובהתרעה של פחות מ-24 שעות.
אירועי הגאווה בירושלים לא מתמקדים רק בחגיגות, אלא גם מעוררים שיח מורכב: על מקום הקהילה הגאה בירושלים, ונגד אלימות והסתה. על רקע זה, צורמת עוד יותר ההתעלמות של העירייה מציון חמש שנים לרצח שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה של 2015, והעובדה שבניגוד להבטחות, עדיין לא קמה אנדרטה לזכרה.
במקרה של מיזם החתונות באוויר הפתוח, קהילת הלהט"ב הייתה רק אחת הקבוצות שהודרו. השתתפות במיזם הותנתה ב"נישואין כדין" – כלומר, ברבנות – ובכך נמנעה השתתפותם של רבים מתושבי העיר, החל מחברי קהילת הלהט"ב ועד לציבור הרפורמי. החלטת בית המשפט לחייב את העירייה לבחון את הנושא מחדש התקבלה בנימוק שמאחר והמיזם ממומן מכספי ציבור, אין הצדקה למנוע מחלקים מהציבור לקחת בו חלק. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בעתירה שהגיש זוג שביקש להתחתן בחתונה רפורמית, בשיתוף התנועה הרפורמית, ישראל חופשית והבית הפתוח.
"אנו מברכים על החלטת כבוד השופט אלכסנדר רון. עתה הכדור במגרש של עיריית ירושלים ושל ראש העיר משה ליאון – עליו להחליט האם העירייה תקבע מדיניות שיוונית שממנה יהנו כל הירושלמים והירושלמיות או שמא יכנעו בלשכה בספרא ללחץ פוליטי-שמרני פסול", אמר ערן גלובס, יו"ר שותף של הבית הפתוח.
ביחס לעתירה על תקציב הבית הפתוח, אמר כי "לצערי כל ניסיונות ההידברות נכשלו ולא נותרה ברירה לפנות לביהמ"ש. כמעט שנתיים חלפו מאז נבחר משה ליאון לראשות העיר אחרי שהבטיח להיות ראש העיר של כולם. שוב ושוב הושטנו לו יד אבל כלום לא השתנה. אפס מעשים ואפס תוצאות. עתה העירייה בראשותו מפלה באופן חמור ומכוער במיוחד את הקהילה הגאה ופוגעת אנושות במענים החיוניים שהבית הפתוח מספק לירושלמים וירושלמיות מכל הזרמים, העדות והשכונות."
תגובת העירייה לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.
כתבה: מאיה ליבנה
צילום: תומר זמורה
