"הסיפור מספר שחבורה של בעלי כלבים היו נפגשים ואמרו לעצמם, 'וואלה כיף לנו להיפגש ככה, למה שלא נוסיף לזה בירה והופעה טובה, וניצור כאן משהו'", מספרת יושבת ראש קואפרטיב המפלצת, גל אבלגון. "בעצם הרעיון היה לתת מענה לתושבי השכונה: פאב שכונתי, קרקע ליצירת אומנות, מחירים נוחים, לא צריך לנסוע למרכז העיר, לא פורמלי – אפשר אפילו להביא את הכלבים". הקואפרטיב הוקם ב-2013 וגל עצמה הצטרפה לפני חמש שנים, כשחזרה לירושלים מבאר שבע ועברה לגור בקריית יובל. "מה שתפס אותי זה הרעיון שיש תושבים שלוקחים אחריות על החיים של עצמם".
לכולם היה ברור מהרגע הראשון שהשם של הפאב יהיה "המפלצת", אבל לקחו שלוש שנים של אירועים נודדים עד שנמצא המקום בו הוא יוקם, ברחוב צ'ילה 8. עם השנים האוהל גדל כמעט כפליים, בר חדש נבנה והעיצוב השתנה, אבל דבר אחר נותר יציב: כמעט כל חלק בבר תופעל בהתנדבות על ידי הקהילה המקומית. להוציא את מנהל הבר דלב בר יעקב, כל הברמנים הם מתנדבים, והחברים בקואפרטיב תורמים את חלקם לא רק במשמרות על הבר אלא גם בנגרות, עיצוב, צילום וכל כישור שימושי אחר.
כדי להיחשב לחברים מן המניין, צריך לקנות מנייה בסכום של 1000 שקלים, או לשלם 300 ולהשלים את שאר הסכום ב-12 משמרות עבודה בבר. חברים בקואפרטיב יכולים לבחור ולהיבחר באסיפה הכללית, לקבל הנחות בבר, ולקיים אירוע פרטי בבר פעם בשנה. הקואפרטיב מונה כיום כ-190 חברים מקרית יובל ומהשכונות סביבה, וגם כאלה שעזבו את האזור אבל שמרו פינה חמה בלב לפאב המפלצת.
למעשה, גל ההצטרפות הגדול לקאופרטיב התרחש דווקא כשהוחלט לסגור את הפאב, לפני 3 שנים. הסיבה הבירוקרטית הייתה שלא ניתן להם רישיון עסק – על אף שחברי הקואפרטיב הגישו את כל המסמכים – אבל בשטח היה ברור לכולם שמדובר בסוגיית הפתיחה בשבת. "זה משהו שלא בא מהשכונה, זה בא מבחוץ". אומרת גל. "הקרנו את הסרט מולאן לילדים בשבת, ופתאום פנו לעירייה, הפעילו לחצים והודיעו שסוגרים אותנו. יצאנו למאבק שהוא מאבק משפטי וגם ציבורי. ניצחנו בו גם במישור המשפטי, אבל גם כי הקהילה מאוד התגייסה. היה לחץ ציבורי שאמר שיש כאן קהילה שצריכה את המקום הזה. יש לנו לקוחות דתיים, במהלך המאבק אפילו קיבלנו מאמר מכותב חרדי שתמך בפעילות שלנו כחלק מהמרקם של קריית יובל."
תקופת הקורונה הייתה עוד תקופת מבחן עבור הפאב. במהלך הסגר הם המשיכו לפעול אונליין בהופעות בזום ובמשלוחי מזון ובתרומות. "היה לנו חשוב לא רק לשרוד כלכלית, אלא גם להמשיך לעשות עבודה קהילתית", מסבירה גל. לאחר תקופת הסגר פתחו מחדש תחת ההנחיות המתעדכנות. חברי הקהילה לוקחים חלק ביוזמות קהילתיות נוספות, ביניהן ליווי של הקמת הבר בבית הוועד בבית הכרם, שאותו הם מגדירים בתור "האח הקטן שלהם" וחניכה של קבוצת "מצילות המזון", גיבורות כתבה קודמת אצלנו.
"המפלצת" הוא יותר מסתם פאב, ומתפקד גם כמעין מרכז קהילתי בו נערכות קבלות שבת, הופעות, מסיבות ותיקוני ליל שבועות. אירוע מרכזי נוסף הוא הג'אמפלצת, מופע שמתרחש פעם בחודש. "חיפשנו מקום לעשות בו ג'אמים חופשיים בלי לחץ לגבי האם אני טוב או לא טוב, יודע לנגן לא יודע לנגן", הסביר רועי אטיאס, מנהל הבר בשנתיים האחרונות ויוזם המופעים. "התחלנו להרים את האירועים האלו בשיתוף עם הפאב. כבר כמה שנים שיש ג'אמפלצת בסוף כל חודש. היה לנו מישהו בן 80 שניגן בכינור וילדה בכיתה ה' שניגנה בסקסופון. נוצרה קהילה סביב זה".
פאב המפלצת, בר-קפה קהילתי חברתי
כתבה: מאיה ליבנה
צילם: אסף בצלאל
