fbpx

יום הנראות הלסבית: רחלי בטור מיוחד

מאת: רחלי גידוי

שבוע שעבר חל יום הנראות הלסבית.

מה זה אומר? רחלי גידוי מסבירה בטור מיוחד על הצורה בה היא חווה את העיר מתוך האופן בו היא נראית.

להיות אישה בימינו זה מורכב. להיות אישה מזרחית, לסבית עם שיער קצר שגרה בירושלים, ובכן… זה יכול להיות מאתגר. היום אני בוחרת לדבר על "נראות לסבית" מהחוויה האישית שלי. לפני מספר חודשים החלטתי להיפטר מהשיער הארוך שלי והתחדשתי בתספורת קצוצה (ומהממת). מאז, אני מתמודדת עם לא מעט תגובות לא סובלניות מהסביבה.

תמיד יהיה מי שיציע לי "לעדן" את המראה שלי כי הנראות שלי גברית מדי. לעדן, כדי שאראה יותר נשית, כנראה בגלל שהחזות שלי מורכבת לעיכול בנוף הירושלמי. כמות הפעמים שחשבו או שאלו אותי אם אני גבר טרנס* היא אין סופית. אני שמחה שיש אנשים שהאופציה הזאת בכלל קיימת בראש שלהם, אבל לא, לא כל אישה עם שיער קצר מתכננת לעבור שינוי מיני ו/או מגדרי. בעיקר אם כבר אמרתי שלא וחזרו ושאלו אותי את זה שוב כי "אולי אני לא בטוחה".

הספרים בירושלים הם תופעה נדירה בהחלט. בגלל שאני בעלת גוף נקבי, אני צריכה לשלם כפול על אותה תספורת שחברי בעל הפין ישלם שליש מחיר עליה. כשהלכתי עם חברה לראות דירה להשכרה בנחלאות, בעלת הדירה אמרה לחברה שלי (האשכנזיה) שהיא יכולה לגור בדירה "כל עוד הפרענקית הזו לא תגור איתך".

אני לומדת עבודה סוציאלית במכללת הדסה, ובמסגרת הסטאז' שאני עושה אני מלווה ילד בבית ספר יסודי ופוגשת אותו פעם בשבוע בבית ספרו. כשהגעתי לבית הספר, פנה אליי המאבטח בשאלה "מה את עושה פה?" והחל בתחקור חשדני ומעמיק. כשהזדהיתי כסטודנטית לעבודה סוציאלית והסברתי לו את הקשר לילד, הבחור התקשה להאמין לי והתעקש שאני משקרת. כל הסצנה המביכה הזאת מתרחשת כשחברתי לספסל הלימודים נכנסת בלי עיכוב. יודעים למה? כי הנראות שלה לא לסבית. הנראות שלה, מסתבר, היא נראות של עובדת סוציאלית למופת.

עברתי מתל-אביב לירושלים לפני מספר שנים, ולמרות שאפשר להגיד שקשה יותר בירושלים עם הנראות שלי, אני מאוהבת בעיר. אין תחליף לפסיפס האנושי והחום של האנשים. כנראה שבגלל שהם כאלה, הם מרשים לעצמם גם להיות ישירים יותר, יש שני צדדים לכל דבר. בתל אביב אולי קל יותר, אבל פה בירושלים יש יותר מקום לשינוי. החברה הירושלמית שמרנית יותר וקשה לה לעכל אותי, ונוח לה יותר להתנהל תחת הגדרות ומסגרות. נשים עדיין מודרות באופן כזה או אחר, וכל שכן נשים מזרחיות לסביות. הגיע הזמן לעשות שינוי ואני לא מתכוונת לוותר.

אני לא חושבת שמישהו צריך לקבוע איך תראה אישה, איך תראה עובדת סוציאלית או כל דבר אחר לצורך העניין. אני לא מוכנה לקבל את האנשים שמיד מתייחסים לכל מזרחי בתור מאיים. אז צאו מהריבוע שלכם ותנו מקום לעוד צבעים. הם מהממים, באמת.

גם לכם יש משהו ששווה לשמוע? https://buff.ly/2WebPpj