לפעמים כל מה שצריך זה למצוא את המקום שלך בתוך העיר, וירושלים כבר תחבק אותך בחזרה
ננסי עברה לגור בירושלים ב-2014. היא החליטה ללמוד ריפוי בעיסוק בעיר, לפני כן הגיעה לכאן אולי חמש פעמים בחייה במסגרת ביקורים משפחתיים, והיא לא הכירה פה הרבה. יותר מזה, ננסי עברה לגור בירושלים זמן קצר אחרי הרצח של מוחמד אבו-ח'דיר. האווירה הטעונה, בשילוב המרחק מהבית והפעם הראשונה בה עברה לגור לבד, גרמו לננסי להסתגר בבית. אפילו להרצאות לא הגיעה בתחילת דרכה בירושלים.
המפנה הגיע כשהיא החליטה לקחת את הקושי הזה ולהפוך אותו לכוח מדרבן.
"לאט לאט התחלתי להכיר אנשים מירושלים, ופתאום התחלתי לחוות את הקושי הזה בדרך אחרת לגמרי. זה הפך למשהו אישי יותר, דחף אותי לצאת יותר, לראות ולהרגיש", מספרת ננסי. החוויה השתנתה בצורה דרסטית. "בירושלים גיליתי את העצמאות. לדעת שאני יכולה לחיות ולהתקיים לבד זה מדהים ואצלי זה קשור בירושלים. הכל התחיל וקרה בעיר, כל זה בא לידי ביטוי פה. הכרתי את עצמי יחד עם ירושלים".
ננסי, איך לא, התאהבה בעיר.
בניסיון לחשוב מה היא הכי אוהבת בירושלים, ננסי מודה שקשה לה לשים את האצבע על דבר אחד. מזל שפה הכל מעורבב ונוכח בכל מקום. "הייתי בוחרת בקבאב שאני קונה בעיר העתיקה ואת המיקום שאני בוחרת לשבת לאכול בו, גגות שוק ח'אן א-זית. מבחינתי זו האטרקציה הכי טובה בירושלים, אני לוקחת לשם כל מי שבא לבקר אותי, וזו עסקת חבילה: צריך את הקבאב ביד כדי לראות את הנוף כמו שצריך. אני מרגישה גאווה כל פעם שאני לוקחת מישהו מישהו לשם. זה לא סתם לאכול קבאב, זה לחוות אותו יחד עם המקום!
אני יושבת על הגג, מסתכלת על כיפת הסלע ממול, רואה את כנסיית הקבר ליד. יש תחושה מורכבת, אמיתית, שונה. אחרי כל זה אני קמה, חוזרת, ועוברת ל"מדינה אחרת" לגמרי. כמה דקות נסיעה בתוך העיר וכל החוויה שלי משתנה, הנה אני אוכלת ופל בלגי ב"בביתקפה" בשמאי. במידה מסוימת אלה אפילו לא חוויות משלימות, לכל אחת מהן יש את המקום שלה ואת הייחודיות שלה, ולא הייתי מוותרת על אף אחת מהן.
אני מרגישה שירושלים כולה שלי, בצורה הכי פרטית שיש. לא הייתי מוותרת ולו על זרת אחת מירושלים.
מתי אתם באים לקבאב?
כתבה: נע'ם אבו ליל
צילמה: ננסי