האם ראוי שעיריית ירושלים תיקח צד בהפגנות?
פעילי ליכוד הפיצו בשבוע שעבר תמונה של ראש העיר משה ליאון יחד עם הכיתוב: "אפס!" והאשמה: "בובה של איווט, לא פלא שאזור בלפור נראה כמו בית זונות במולדובה". פעיל ליכוד ירושלמי בולט אמר למדינת ירושלים כי, "משה ליאון חייב לבחור צד. או שהוא עם התקשורת, או שהוא עם התושבים".
אין ספק שראש העיר נמצא בין הפטיש לסדן וחוטף מכל הכיוונים, אבל גם מתמודד עם זה לא רע. מצד אחד, יש חברי קואליציה הדורשים להתאים את המרחב הציבורי לקיום הפגנות ולהפחית אכיפה נגד מפגינים; מהצד השני, חלק מתושבי רחביה מתלוננים על היעדר אכיפה מספקת – טענה שיכולה להיות לה גם נגיעה אישית עבור ליאון, שמתגורר במרחק של כ-200 מטרים בלבד ממוקד ההפגנות בכיכר פריז; ומצד שלישי, הפעילים התומכים בראש הממשלה מפעילים לחצים משלהם.
על פי מקור בעירייה, הלחצים שמופעלים על ליאון מגיעים גם מהממשלה עצמה. ירידה בפופולריות בקרב מצביעי הליכוד עשויה לעלות לליאון ביוקר, בהתחשב בכך שבבחירות של 2018 הוא קיבל תמיכה חד משמעית מהסניף הירושלמי של התנועה. אך למרות זאת,
בינתיים הניסיון להפעיל על ליאון לחץ שיגרום לו להקשות על ההפגנות לא צלח, וגם לא הדרישה להעביר אותן לגן סאקר או להציב בפני המפגינים שלל מכשולים יצירתיים אחרים. ייתכן שיש לכך קשר לרוב הירושלמי הדומם – הציבור החרדי, שמהווה את הבסיס האלקטורלי המשמעותי ביותר בעיר, ובינתיים לא ממהר לשים את כובד משקלו הפוליטי נגד ההפגנות.
כמובן שלא חסרות טענות כלפי העירייה על חלוקת דוחות בררנית, פירוק המאהל בגן העצמאות, הימנעות מהסדרת נושא השירותים הציבוריים בזמן ההפגנות ועוד. אבל בסך הכל, אחרי חודשים מאוד אינטנסיביים, נראה שראש העיר ליאון מצליח בינתיים ללכת בגשם בלי להירטב.
האם בעיניכם ראש העיר צריך לקחת צד באופן מובהק יותר?
——-
מאת דנה פטרוב, מערכת מדינת ירושלים
