בפעם האחרונה שניסו לפתוח מחדש את מערכת החינוך בירושלים, זה נגמר בהתפרצות הקורונה בגימנסיה העברית – אירוע שסימן את תחילת גל התחלואה השני. איך מתכננים במערכת החינוך העירונית לדאוג שזה לא יקרה שוב? עם פחות משבוע לפתיחת שנת הלימודים, ורמת תחלואה שמסרבת לרדת – לאף אחד עדיין אין את התשובות.
"החשש המרכזי שלי מהשנה הבאה הוא חוסר הוודאות", מספרת רכזת שכבה י' בתיכון לאומנויות, מיכל טל-אל. "פתיחת שנת הלימודים היא תעלומה. אני שומעת שיש כל מיני תוכניות איך לחזור לשגרת הלימודים ומודה שלא לגמרי ברור לי איך זה ייראה בפועל".
למרות ששנת הלימודים החדשה נמצאת ממש מעבר לפינה, רק בימים האחרונים חלק מבתי הספר שלחו לצוותים את מערכות הלימודים ה"היברידיות", המשלבת הוראה פיזית והוראה מקוונת. בחלק האחר עדיין לא ברור כיצד תראה שנת הלימודים, והבלאגן גדול.
על פי התוכנית שהציג משרד החינוך, קבוצות הלימוד לא ימנו יותר מ-18 תלמידים, ותנועת הצוות והתלמידים תוגבל בין חמש קבוצות בלבד. מספר הבגרויות יצומצם, וכך גם החומר הנלמד לקראתן.
איך מיישמים את כל זה? לא ברור. נשות ואנשי חינוך בעיר חוששים שלא ניתן לאכוף את ההנחיות בתוך בתי הספר לאורך זמן, וגם כאשר הצוות מצליח להקפיד – התלמידים ומשפחותיהם לא בהכרח מקפידים עליהן מחוץ לבית הספר. כך נוצר מצב אבסורדי, בו תלמידים שהופרדו במהלך יום הלימודים לקבוצות למידה מרוחקות, נכנסים בסוף היום לרכב אחד ונוסעים הביתה ביחד.
יש גם מי שמוצאים נקודות אור במצב החריג. גילי שילה, מנהל בית הספר הניסויי בעיר, רואה בהנחיות החדשות את הרע במיעוטו ואפילו מברך על טווח הפעולה הרחב שמתאפשר לבתי הספר בעקבות המתווה: "יש לנו הרבה חופש פעולה, וגם ליווי ותמיכה מהפיקוח המחוזי וממנח"י. לי למשל, חשוב לשים דגש על הצטרפותם של תלמידי שכבה ז' לבית הספר, לכן בשבועות הראשונים הם יגיעו מידי יום לבית הספר, ובשאר השכבות נצטרך לגלות יותר גמישות", הוא מספר. "צריך גם להתחשב בבתי הספר האחרים ולעמוד איתם בתיאום, אי אפשר שאנשים יגידו 'למה ההוא מהניסויי עושה ככה וזה עושה ככה?'".
האם מוסדות החינוך הרבים בעיר אכן יצליחו לתאם ביניהם? תשובה שלילית לשאלה זו עלולה להיות בעיה חמורה למשפחות בהן הילדים לומדים במוסדות חינוך שונים. נילי, אם לחמישה, מספרת על ההכנות לקראת החזרה ללימודים: "בבית הספר היסודי אני שותפה ל'ועדת קורונה' ומשם אני מקבלת מידע על מה שעתיד להיות, את המידע על החטיבה והתיכון אני מקבלת מהתקשורת." על אף חוסר הוודאות, נראה שהחזרה עצמה מבורכת. "ברור לנו שחייבים להמשיך לחיות וחלק מהחיים זה ללכת לבית הספר. במידה ונרגיש בטוחים מבחינה בריאותית, נשלח את הילדים בשמחה".
החזרה ללימודים בחודש מאי האחרון הייתה ניסיון עירוני כואב ששיאו באירוע ההדבקה בתיכון הגימנסיה העברית ברחביה: כמעט עשירית מצוות ותלמידי בית הספר אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה. בית הספר נאלץ לסגור את שעריו והחשש להדבקה המונית הכניס לבידוד גם תלמידים רבים מבתי ספר אחרים שנפגשו עם תלמידי הגימנסיה. רבים מהם סיימו את שנת הלימודים מרחוק. "שנה שעברה סיימתי לחנך כיתה י"ב, והיה סיום ממש לא פשוט, אפשר לומר אפילו טראומטי", משתפת מיכל טל-אל. " להיפרד מתלמידים אחרי שלוש שנים בזום, בלי חיבוק ונשיקה, זה פשוט קשה".
למרות החששות וחוסר הוודאות, מאות אלפי תלמידים בירושלים מתרגשים לקראת פתיחת שנת הלימודים – וכך גם הוריהם, שמצפים לקצת חופש בעצמם אחרי חודשים ארוכים בלי מסגרות לילדים.
מה דעתכם – האם החזרה ללימודים שווה את הסיכון, או שפתיחת השנה הייתה צריכה להידחות? ספרו לנו בתגובות!
כתב: תומר דויטש
