אם נגיף הקורונה הצליח להגיע מהגימנסיה העברית עד לסמינר בית יעקב, אולי ירושלים בכל זאת לא מופרדת כמו שאנשים טוענים.
ההתפרצות המחודשת של הקורונה בירושלים מוכיחה שמוסדות החינוך מחוברים הרבה יותר ממה שחשבנו, והחיבור הזה חוצה סקטורים וציבורים.
כבר יותר משבוע שירושלים נמצאת בראש רשימת ההדבקה המחודשת בנגיף. מעל עשרים מוסדות חינוכיים בעיר נסגרו, קרוב ל-200 חולים חדשים נוספו בשבוע שעבר, ויותר ממחצית החולים במערכת החינוך בארץ הם ירושלמים. הרוב המוחלט של החולים בעיר – מעל 170 מורים ותלמידים – נדבק בגימנסיה העברית, שהפכה למוקד ההפצה של הנגיף במוסדות החינוך הירושלמיים.
בתחילה נדמה היה שההתפרצות נעה בהתאם לגבולות הבלתי-מוכרזים של העיר: עוד ועוד בתי ספר חילוניים ודתיים הכריזו על חולים ושלחו תלמידים ואנשי צוות לבידוד, בעוד שמוסדות שמרניים וסגורים יותר, בעיקר בציבור החרדי, נותרו ללא השפעה לכאורה. מורים ואנשי צוות רבים מהתיכון החילוני המוכר עבדו במקביל במוסדות נוספים.
בימים האחרונים גם המחיצה הזו נפלה.
סמינר בית יעקב למורות (המכונה "הסמינר הישן"), אחד המוסדות החרדיים הוותיקים ביותר והנחשבים ביותר בירושלים, הכריז כי אחת התלמידות חלתה בקורונה. מאות תלמידות ומורות נשלחו לבידוד. הציבור החרדי בעיר כמרקחה מאז שהתגלה כי מקור ההדבקה בסמינר הוא אביה של אחת התלמידות שעבד בגימנסיה העברית.
רוב רובו של הציבור החרדי פשוט הביע צער והפתעה, שכן רבים פשוט לא חשבו שיהיה קשר בין תיכון חילוני לבין מוסד חרדי ותיק כמו הסמינר הישן. מתוך המיעוט שהחליט להגיב, היו שהופתעו מכך שהתלמידה התקבלה למרות העובדה שאביה עובד בתיכון חילוני; יש כאלה שהתפלאו שהיא התקבלה למרות שאביה עובד באופן כללי; מנגד רבים הגנו על האב והבת ואמרו שאין מה להפנות אליהם אצבע מאשימה; ואחרים אומרים שהנה, עוד חומה נפלה בין מוסדות החינוך הירושלמים, והקורונה הוכיחה את זה.
כתב: שיר אהרון ברם
