fbpx

סיפורו של מכבי מוצרי-מני

מאת: מערכת מדינת ירושלים

ממש עכשיו, בתפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, אנחנו רוצים לספר לכם סיפור יוצא דופן.

אז מה הקשר בין עיתון ציוני מצרי שיצא בעברית, ערבית וצרפתית, מלון המלך דוד, הפלמ"ח, מלחמת העולם השנייה, הקונגרס הציוני, השיירות לירושלים, ולבסוף, כיכר החתולות?

התשובה אחת היא: מכבי מוצרי-מני, לוחם בהגנה ובפלמ"ח, שנפל בשנת 1948 במלחמת-השחרור.

אולם כדי להבין את סיפורו הייחודי, צריך לחזור קצת אחורה אל אביו, אלברט מוצרי. אלברט מוצרי היה בן לשתיים מהמשפחות היהודיות המיוחסות ביותר במצרים. הוא למד רפואה בפריז, שם נחשף לרעיונות ציוניים, ואפילו פגש את בנימין זאב הרצל וקיבל ממנו עותק של "מדינת היהודים". מהרגע בו חזר למצרים התחיל בקידום אג'נדה ציונית. כאשר נסע ללוויית אביו בארץ הקודש בשנת 1912, מוצרי פגש שם את מזל (מתילדה) מנ"י – גם היא בת למשפחה מיוחסת. פירוש השם 'מנ"י' הוא "מנצר ישי". השניים התחתנו והשתקעו בירושלים, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הם נאלצו לעזוב עקב אזרחותו הצרפתית של אלברט מוצרי. עם חזרתו למצרים, הפך אלברט לאחד ממנהיגי הציונות הבולטים ביותר שם. הוא הקים מוסדות ציוניים, התנדב לצבא הבריטי ושימש בתור רופא באסמאעיליה. בביתו התארחו מנהיגים ציוניים כמו חיים ויצמן ויצחק בן צבי, כשביקרו במצרים. אחרי המלחמה הגדולה ייסד אלברט מוצרי את העיתון הציוני "ישראל", שיצא בעברית, ערבית וצרפתית. כמו כן, הוא היה מעורב בהקמת מלון המלך דוד בירושלים בשנת 1929, מיזם עסקי שיזמה משפחת מוצרי יחד עם שותפים נוספים, נוכח האביב התיירותי שהחל בארץ הקודש ובמיוחד בירושלים, עם החלת המנדט הבריטי. לאלברט ומזל מני-מוצרי נולדו שני ילדים: לבת קראו יהודית, ולבן קראו מכבי. מהשמות אנחנו יכולים ללמוד עדות נוספת על האופי הציוני של המשפחה, שאגב האמינה שהדבר לא מתנגש עם פטריוטיות מצרית והקמת המדינה המצרית, בה תמך אלברט מוצרי.

בתמונה: מלון המלך דוד עם הקמתו מבט מאחור

מכבי מוצרי-מני: מקהיר לארגון ההגנה

מכבי מוצרי-מני, תמונה אופיינית

מכבי מוצרי-מני נולד בקהיר בערב פסח תרע“ד, 10 באפריל 1914. הוא קיבל חינוך ציוני מוקפד ולמד עברית, ערבית, צרפתית ואנגלית. בגיל צעיר נשלח ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה, והצטרף לארגון ההגנה בשנת 1929, בהיותו בן 15 בלבד. החל משנת 1932 הפך למשרת קבוע בארגון ההגנה, תוך שהוא לוקח חלק בייסוד תל-צור, מושב שלימים יהפך לחלק מאבן-יהודה. במהרה הוא הפך דמות בולטת מאוד באזור. מכבי מוצרי-מני, תמונה אופיינית כשהחל המרד הערבי הגדול בפלשתינה-א“י, הידוע בשם ’מאורעות תרצ“ו-תרצ“ט‘, הפך מכבי למפקד אזור תל-צור. הוא נודע בכך שהיה אחד המפקדים הראשונים שהחל ב“הגנה פעילה“, תוך שהוא זונח את שיטת ההגנה הפאסיבית. בשנת 1938 הוא ביצע קורס מפקדי-מחלקה, ועד לשנת 1941 שימש בתור מפקד בחיל-השדה (חי“ש) בעמק חפר. לאחר מכן, עבר מכבי לפלמ“ח. אחרי שסיים קורס חבלנים בשנת 1941 נשלח לשירות מסוכן מעבר לקווי האויב בסוריה, תחת זהות מוסווית, מחופש כערבי. לפני צאתו השאיר לשני ילדיו הקטנים מכתב-צוואה, כדי לוודא שיבינו את ערך החובה למסירות-נפש למען המולדת, ויילכו בדרכיו. משחזר בשלום המשיך בשירות כמפקד ומדריך בפלמ"ח, שם הדביקו לו את הכינוי "מק". לאחר מכן שירת כמפקד נוטרי החוף, יחידה בריטית שנועדה להתריע מפני פלישת אויב מהים ועברה בהדרגה לפלמ"ח עד שסופחה אליו רשמית. לאחר מכן המשיך מכבי והתגייס לבריגדה העברית.

פעילות באירופה וארגון השיירות לירושלים

בשנת 1946 עזב מכבי את הבריגדה ונשלח לפעולה בצרפת ובאיטליה, מטעם ארגון ההגנה, כדי לעזור לשארית הפליטה באירופה, בארגון עליה ב' ועוד פעולות נחוצות. הוא קיבל את הכינוי המחתרתי "אדם" והיה גם אחראי לבטחון הקונגרס הציוני ה-22 בבאזל ב-1946. עם חזרתו ארצה, הפך לשלישו של יצחק שדה.

בשנת 1947, אחרי החלטת החלוקה, הפך מכבי מוצרי-מני לאחראי על ארגון השיירות לירושלים. הוא היה שותף לליווי שיירות, גם כשהיה מבוגר יחסית ללוחמי הפלמ"ח, ובמקביל היה אחראי על עבודת המטה. בין היתר תכנן את כיבוש כמה מן המוצבים שחלשו על הכביש העולה לירושלים. הוא השתתף בשיירה האחרונה לכפר-עציון ואחרי מבצע "נחשון" הפך קצין מנהלה של חטיבת הפלמ"ח "הראל". באפריל 1948 נפצע מכבי מוצרי-מני, בעודו נוסע בג'יפ הפיקוד, בדרכו לירושלים עם שיירת החטיבה. הוא הועבר למשורין והובל פצוע קשה לקרית-ענבים, ומשם לבית-חולים בירושלים. הכרתו המלאה וההומור לא סרו ממנו בדרכו האחרונה בחיים, ואף ברגעי גסיסתו עוד אמר: "פעם זה צריך לקרות. המשיכו, אני מברך אתכם שתצליחו". מכבי מוצרי-מני הלך לעולמו ביום הולדתו ה-34, ערב פסח תש"ח (23.4.1948), ומבצע גדול של הפלמ“ח, מבצע מכבי, נקרא על-שמו. הוא נקבר בסנהדריה בירושלים ב-25.4.1948. בשנת 1951 הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים, והוענקה לו דרגת רב-סרן בצה“ל.

 

 

ההקשר הירושלמי בהווה:

הנצחתו במרכז העיר לאחרונה הוצב שלט חדש בקצה רחוב הלל, ממש מול בית אגרון: כיכר מכבי מוצרי-מני. בתחילה, נראה היה שמדובר בכיכר חדשה, במסגרת ההתחדשות העירונית באזור והקמת מעונות הסטודנטים, אולם לאחר בדיקה קצרה התברר כי לא כך הדבר. לפי המידע הזמין ברשת, כיכר החתולות המוכרת קרויה למעשה על-שמו של מכבי מוצרי-מני ומנציחה אותו, אולם עד כה לא היה במקום שלט עם שמו של מכבי מוצרי-מני. יתרה מזאת, ירושלמים ותיקים יזכרו שפעם היה במקום שלט ברור, שחור על-גבי לבן, בו היה כתוב שכיכר החתולות נקראת באופן רשמי כיכר אריה צימוקי. בבדיקה בגוגל מפות הבלבול רק גובר, שכן כתוב שכיכר מכבי מוצרי-מני נמצאת איפה שמוקם כיום מוזיאון הסובלנות, וכיכר אריה צימוקי – איפשהו מתחת לכיכר איטליה, לפני כיכר המוזיקה. במציאות יש שם חניון ממנו מגיגים למעבר בית-הכנסת, ואין כיכר אריה צימוקי. ובכל מקרה, אם כיכר החתולות היא כיכר מכבי מוצרי-מני, מדוע הציבו את השלט מול בית אגרון ולא בכיכר החתולות עצמה? האם יתכן שהדבר קשור לשיפוץ המאסיבי שכיכר ההחתולות עוברת כיום, וכן לשני הפרויקטים המוניומנטאליים שהוקמו באזור – מוזיאון ידידי ציון ומוזיאון הסובלנות? נותרנו עם המון שאלות. כמובן שאנחנו שמחים מאוד על הנצחתו של מכבי מוצרי-מני, ותוהים לאן נעלם אריה צימוקי.

עוד על הקמת מדינת ירושלים