"זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך, זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך"

השבוע, לפני 28 שנים, בלה פרוינד גוננה בגופה על עדנאן אלאפנדי, מחבל פלסטיני שדקר שני נערים בשוק מחנה יהודה, נמלט ונתפס על-ידי ההמון. בלה עברה שם במקרה יחד עם ילדיה, ראתה את המחבל שוכב על הרצפה בעוד אנשים רבים וזועמים, שראו את הפיגוע, מתכוונים לבצע במחבל לינץ'.

בלה הצליחה לעבור בין האנשים ולהגיע אל אלאפנדי. מבלי להסס ובלי לחשוב פעמיים, היא נשכבת על המחבל, חוטפת את המכות בשבילו, מצילה את החיים שלו. אנשים צועקים לעברה "אוהבת ערבים!", בועטים בה, יורקים עליה. אפילו כיבו עליה סיגריה. אמא של אחד הנערים שנפצעו בפיגוע תוקפת אותה. כועסת עליה יותר משהיא כועסת על המחבל.
לבסוף, כעבור 27 דקות שנדמות כנצח, המשטרה מגיעה למקום ועוצרת את אלאפנדי.

אין ספק שמדובר בסיפור שובר שגרה ומוסכמות. אישה חרדית, בת לניצולי שואה, מגוננת בגופה על מחבל. "אני דור שני לשואה שגדל בלי סבים וסבתות, אז איך אני יכולה להסכים ללכת עם הילדים שלי במרכז ירושלים, ושהחוויה שלהם תהיה לראות לינץ' באמצע הרחוב?", הסבירה בלה בהמשך. רבים זעמו עליה ופעילי תנועת כ"ך אפילו שלחו לה איומים, אבל מהצד השני רבנים רבים תמכו בה ואמרו שעשתה את המעשה הנכון מבחינת ההלכה.

בראיון לעיתון הניו-יורק טיימס אמרה פרוינד שלמרות שהמחבל דקר ילדים, להרגשתה – כיהודים – עלינו לקחת נשימה עמוקה לפני שאנחנו לוקחים את החוק לידינו. "אנשים זעקו לעברי אחרי הדקירה: "עין תחת עין!", אך זהו נושא קריטי של דיני נפשות, שבעבר היו מוכרעים על ידי חברי הסנהדרין. באותו רגע זה היה מעמד הר סיני בשבילי. טיפת דם לא נשפכה שם, וזה מה שהיה חשוב".

בלה התראיינה לכלי תקשורת רבים, בוים סרט קצר אודותיה וכמובן, הדג נחש כתבו עליה את השיר "בלה בליסימה". בשנת 2013 שוחרר אלאפנדי במסגרת מחווה ישראלית לרשות הפלסטינית. בלה פרוינד התראיינה בנושא, זעמה על השחרור ואמרה כי מדובר בבגידה באזרח הישראלי. למרות זאת, הבהירה כי לא הייתה משנה דבר ממעשיה. בשנת 2017 התראיינה לידיעות אחרונות בנוגע לאלאור אזריה, והפגינה תמיכה בו.