מה הקשר בין מכללת הדסה, אליעזר בן יהודה וגיל חובב? סיפור הט"ו באב הירושלמי ביותר שתקבלו באיחור של שבוע.
סביר שגם הרומנטים ביותר מאיתנו, כשישמעו את המילים "מכללת הדסה" לאו דווקא יחשבו על השורות "לך-נא העירה, אל מקום ילדתי/ אל יפתי הרעה, ואם פגשת בדרך בית רם ונשא/ וידעת, כי זהו ביתה/ החלון משקיף תמיד אל פרדס והרים/ ואליו היא יושבת". אבל למעשה בימים כתיקונם, אלפי סטודנטים היו חוצים מדי יום את מסדרונות הבניין שעליו נכתבו מילים אלו ב-1910 על ידי איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה , בשירו "הפרפר", כאשר הבניין עוד היה בית הקשתות של משפחת אבושדיד, מהמשפחות העשירות והמפורסמות בירושלים באותה עת.
הבניין, שבחלקו נשמר בצורתו המקורית, הוא אכן אחד הבניינים היפים ביותר בעיר . כששלמה אבושדיד, דמות מרכזית בחברה היהודית ספרדית של אותה התקופה, היגר מצפון אמריקה לירושלים, הוא נישא לריינה ילידת העיר העתיקה ובנה את בית הקשתות. לשלמה ולריינה נולדו ארבעה ילדים – שלוש בנות ובן. הבן, אברהם אבושדיד, היה רופא ואגרונום, הביא לארץ את החיסון נגד המלריה ומילא את גן הבית בזני ורדים נדירים. אחת מהאחיות – לאה אבושדיד, הפכה למושא האהבה של איתמר בן אב"י, בפרשייה שהסעירה את העיר באותה תקופה.
משפחתה של לאה, שהייתה ספרדיה ועשירה, לא רצתה שבתם תנשא לצעיר אשכנזי ועני שהיה בנו של איש חולה שנחשב למטורף. אבל איתמר, אולי משום שנולד בט"ו באב, היה רומנטיקן מהסוג הנחוש על סף האובססיבי, ופרסם שירים עם גוון מיני עד אובדני בעיתונים המקומיים, שכל הקהילה הירושלמית עקבה אחריהם באדיקות כדי להתעדכן ברכילות, עד שהמשפחה נאותה להצעת הנישואים שלו, עם תנאים מגבילים. לאחר הנישואים בן אבי עבר לגור עם משפחת אשתו בבית הקשתות ולהם נולדו שלושה ילדים שגדלו בירושלים. בתם דרורה, שאיתה גרה לאה עד פטירתה ב-1982, נישאה למשה חובב ונולדו להם שני ילדים, ביניהם גיל חובב.
חובב, שעבר מאז לתל אביב, עדיין ירושלמי במקורותיו ומספר שגדל תחילה ברחוב הפלמח ולאחר מכן בשכונת רחביה. עד גיל עשרים הוא חי עם סבתו בבית הוריו ושמע ממנה על בית הקשתות שבו גדלה "זה היה בית מפואר מאוד, עם משרתות ומשרתים, הבית הראשון שהייתה בו אמבטיה, לפחות לפי מה שהיא מספרת". חובב אמנם לא הלך ללמוד בהדסה, אלא בעברית, אך לאחר לימודיו עזב לתל אביב בגיל 25. אחיו איתמר, הקרוי על שם הסב, נשאר לגור ברמת מוצא, ופתח את מסעדת מומה – הקרויה על שם לא אחרת מלאה אבושדיד.
אולי את טו באב הבא תחגגו במומה ואולי באולם הרצאות במכללה, אבל בינתיים אתם מוזמנים לתייג חבר שהוא יותר מכללת הדסה וחבר שהוא יותר בית הקשתות ולא להגיד להם מי זה מי .
מאת מאיה ליבנה, מערכת מדינת ירושלים
